מתקצר: ד"ר יאיר עדן

לטקסט המלא

רקע:

אירועים טרומבואמבוליזם ורידיים  (VTE) הינם סיבוך נפוץ שעלול להיות חמור בתקופה שלאחר ניתוח, במיוחד לאחר ניתוח אורתופדי גדול או ניתוח אונקולוגי השכיחות של VTE סימפטומטי בחודש הראשון שלאחר הניתוח הייתה ~2% עבור מטופלים עם בסרטן הבטן או האגן או לאחר ניתוח בריאטרי אך לא תועדה כראוי עבור מנותחים בהתוויות אחרות.

הסיכון ל-VTE לאחר ניתוח תלוי בגורמים  הקשורים למאפייני המטופל ובגורמים חיצוניים הקשורים להליך הניתוחי ואורכו.

במשך שנים רבות, ההנחה הייתה שהסיכון ל-VTE מוגבל לתקופת האשפוז או עד שהמטופל חזר לניידות מלאה. עם זאת, מחקרים עדכניים הראו כי הסיכון לפקקת נותר גבוה במשך 3 חודשים לפחות לאחר הניתוח.ב-30 השנים האחרונות, ניסויים קליניים רבים הראו ששיטות מניעתיות, במיוחד אלו המבוססות על תרופות נוגדות קרישה במינון נמוך, מפחיתות את השכיחות של VTE לאחר ניתוח.

הנחיות עדכניות למניעת VTE המליצו להאריך את הטיפול התרופתי ל-4 שבועות אצל מטופלים העוברים ניתוח אונקולוגי בבטן ובאגן ובעבור אלו הנמצאים ב"סיכון גבוה במיוחד", אם כי לא הושגה הסכמה כללית לגבי הגדרת המונח האחרון.

לגבי ניתוח למחלות שפירות, מעט מחקרים ניתחו את מהלך הזמן של VTE לאחר ניתוח, ומשך הטיפול האופטימלי של טיפול מניעתי עבור מטופלים אלה. לפיכך, טיפול מניעתי הוגבל לאשפוז או לכל היותר 7 עד 10 ימים.

המטרה העיקרית של המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את משך הסיכון ל-VTE סימפטומטי לאחר ניתוחים למחלות שפירות. שיטות: ניתחנו את הרישום במאגר  RIETE Computerized Registry on Venous Thromboembolism)  (רישום ממוחשב של טרומבו-אמבוליזם ורידי), הכולל נתונים עוקבים  של מטופלים עם VTE מאומת סימפטומטי.

במחקר הנוכחי, התמקדנו במטופלים שפיתחו VTE סימפטומטי במהלך 8 השבועות הראשונים לאחר ניתוח לא סרטני. המטרה העיקרית הייתה להעריך את המרווח בין הניתוח להופעת VTE. משתנים נוספים כללו את ההצגה הקלינית הקשורה לאירוע, שימוש במניעת פקקת ותוצאות שליליות.

תוצאות:

נותחו הנתונים מ-3296 מטופלים. הזמן החציוני מהניתוח ועד לגילוי VTE היה 16 ימים. מתוך אירועי VTE, 77% זוהו לאחר השבוע הראשון שלאחר הניתוח ו-27% לאחר 4 שבועות.

בסך הכל, 43.9% מהחולים עם VTE קיבלו טיפול מונע תרופתי לאחר ניתוח במשך זמן חציון של 8 ימים. שלושה רבעים מאירועי VTE זוהו לאחר הפסקת הטיפול המונע התרופתי.

בסך הכל, 54% מהמטופלים עם VTE הופיעו עם תסחיף ריאתי. עבור 15% מהמטופלים, התוצאה הקלינית הייתה שלילית, כולל 4% שמתו תוך 90 יום.

מסקנות:

התוצאות הראו שהסיכון ל-VTE לאחר ניתוח לתהליכים שפירים אינו מוגבל לשבוע הראשון שלאחר הניתוח אלא נשאר מוגבר לתקופה ארוכה יותר.

במחקר שלנו, 25% מהמטופלים פיתחו סיבוך זה לאחר השבוע הרביעי שלאחר הניתוח. השימוש בטיפול מונע אינו מיטבי, כולל שיעור המטופלים המקבלים אותו ומשך הזמן שלו. עבור הליכים מסוימים, הטיפול המונע למשך 7 ימים המומלץ כמינימום , לא יושג בגלל שחרור מוקדם יותר.

התוצאות שלנו מדגישות את הצורך בשיפור היישום והאיכות של טיפול מונע לאחר ניתוח, אפילו עבור מטופלים ללא סרטן, שיש להם סיכון גבוה ל-VTE, ולהגביר את המעקב עד  חודשיים לאחר ההתערבות כדי להעריך טוב יותר את השכיחות של VTE.

נדרשים מחקרים פרוספקטיביים כדי לקבוע את משך הזמן האופטימלי של טיפול מונע אנטי-טרומבוטי לאחר ניתוח לאחר ניתוח לא-אונקולוגי בהתאם לגורמי הסיכון וסוג הניתוח של המטופל.

ManuelaExpósito-RuizMScaJuan IgnacioArcelusMD, PhDbJoseph. A.CapriniMD, FACS, RVT et al.Timing and characteristics of venous thromboembolism after non cancer surgery. Journal of Vascular Surgery: Venous and Lymphatic Disorders. Volume 9, Issue 4, July 2021, Pages 859-867.e2