רקע:  ההשפעה העצמאית של אסטרטגיית הרה־וסקולריזציה הראשונית — ניתוח פתוח תחילה (OS) לעומת גישה אנדווסקולרית תחילה (EV) — על התוצאות באיסכמיה חריפה של הגפה (ALI) עדיין אינה ברורה, בשל מיעוט נתונים עכשוויים המשווים את יעילותן של שתי הגישות. במחקר זה העריכו את ההישרדות ללא קטיעה (AFS) לאחר רה־וסקולריזציה בגישת OS לעומת EV, ובחנו את הגורמים הקליניים הקשורים לתוצאות.

שיטות: בוצע מחקר עוקבה רטרוספקטיבי בשני מרכזים, שכלל מטופלים מבוגרים שהתייצגו עם  ALI. המטופלים סווגו בהתאם לאסטרטגיית הטיפול הראשונית:

• OS - טרומבקטומיה ניתוחית, עם או ללא אנדרטרקטומיה או מעקף.
• EV - טרומבוליזה מכוונת־צנתר, טרומבקטומיה ראולוגית או טרומבקטומיה באמצעות שאיבה בסיוע ואקום, בשילוב אנגיופלסטיה, סטנטינג או אטרקטומיה לפי הצורך.

התוצאים כללו קטיעה משמעותית, תמותה והישרדות ללא קטיעה (AFS) לאחר 90 יום ובמועד המעקב האחרון. בוצעו ניתוחים חד־משתניים ורב־משתניים.

תוצאות: במהלך 9 שנים נכללו במחקר 367 מטופלים (394 גפיים; מעורבות דו־צדדית ב־27 מטופלים – 7.4%). הגיל החציוני היה 65.5 שנים, 55.3% היו גברים ומשך המעקב החציוני היה 614 ימים. מטופלים שטופלו באמצעות רה־וסקולריזציה בגישה אנדווסקולרית (EV; n = 186)  סבלו בשכיחות גבוהה יותר מגורמי סיכון טרשתיים ארוכי־טווח, בעוד שאטיולוגיה תסחיפית הייתה שכיחה יותר בקבוצת הטיפול הניתוחי OS (n = 181). משך האשפוז היה קצר יותר בקבוצת ה־EV  בהשוואה לקבוצת ה־OS (5 לעומת 6 ימים). לאחר 90 יום, התוצאות היו 12.4% קטיעה משמעותית בקבוצת ה-EV לעומת 15.9% בקבוצת -OS, בקבוצת ה-EV תמותה של 10.7% לעומת 15.4% בקבוצת ה-OS, הישרדות ללא קטיעה 78.9% בקבוצת ה-EV לעומת 71.4% בקבוצת ה-OS. התערבויות חוזרות היו שכיחות יותר לאחר טיפול בגישה האנדווסקולרית (46.6% לעומת 26.4%). במועד המעקב האחרון, האסטרטגיה האנדווסקולרית הייתה קשורה להישרדות משופרת (ממוצע 6.2 שנים לעומת 4.7 שנים) ולהישרדות משופרת ללא קטיעה (4.9 שנים לעומת 3.6 שנים). בעוד שלא נמצא הבדל באובדן הגפה בין שתי האסטרטגיות, בניתוח רב־משתני, דרגת האיסכמיה לפי  Rutherfordואי־ספיקת לב נמצאו קשורים באופן בלתי תלוי לקטיעה משמעותית או לתמותה. בניתוחי תתי־קבוצות לא נמצאו הבדלים ב־SFA לי מין או לפי התייצגות תסחיפית לעומת תרומבוטית. טרומבקטומיה באמצעות שאיבה בסיוע ואקום הייתה קשורה לשיעור נמוך יותר של תמותה או קטיעה משמעותית בתוך 90 יום (20.4% לעומת 36.7%), בעוד שטרומבקטומיה ראולוגית לא הראתה יתרון מדיד.

מסקנות: במחקר עוקבה עדכני וגדול זה, שנערך בשני מרכזים, אסטרטגיות ה־OS  וה־EV הדגימו בטיחות ויעילות דומות לאחר 90 יום בטיפול באיסכמיה חריפה של הגפה. אף שהאסטרטגיה האנדווסקולרית הייתה קשורה לשיעור גבוה יותר של התערבויות חוזרות, היא הייתה קשורה להישרדות ארוכת־טווח טובה יותר ולהישרדות ללא קטיעה טובה יותר. דרגת האיסכמיה ההתחלתית לפי Rutherford הייתה קשורה לעלייה של יותר מפי שניים בסיכון לקטיעה משמעותית או לתמותה. ממצאים אלה תומכים בבחירה מותאמת אישית של אסטרטגיית הטיפול, בהתאם להתייצגות הקלינית ולחומרת האיסכמיה.

References: Koksoy C, Bock S, Ruiz I . Endovascular-first revascularization is as safe and efficacious as open-first revascularization for acute limb ischemia Journal of Vascular Surgery, 2026; 84, 733-744.e3