מתקצר: ד"ר יאיר עדן

לטקסט המלא

מבוא

האתגר בניהול מטופלים עם מפרצת אבי העורקים הוא להעריך את הקשר בין הסיכון הניתוחי לתועלת של אי קרע. הגדרת הסיכון לקרע של מפרצת באבי העורקים הבטני אסימפטומטית או סימפטומטית היא חיונית בניהול מצב זה.

מוסכם כי קוטר מפרצת מרבי של 55 מ"מ מייצג את ההתוויה הכירורגית הנוכחית. עם זאת, סף קוטר זה אינו מתייחס לשונות בין-אישית ואכן, גם מפרצת קטנות עשויות להיות מועדות להיקרע, בעוד שישנן שמפרצות גדולות מאוד, ללא כל תסמינים, שניתן לעקוב אחריהן. סימולציה מספרית באמצעות ניתוח אלמנטים סופיים (FEA) היא גישה שיכולה לאפשר חיזוי של סיכוני קרע. קרע של מפרצת מתרחש כאשר מתח הקיר המקומי עולה על חוזק הקיר המקומי.

מתחים מכניים תלויים בעיקר בלחץ בחלל העורק ובגיאומטריה של העורקים, ואילו חוזק הקיר הוא תכונה של החומר ושונה בין מטופלים. מאחר שהנתון האחרון אינו ידוע, המחקר התמקד בהערכת מתח.

מספר מחקרים הדגישו את הרלוונטיות של סמנים ביו-מכאניים להערכת סיכון לקרע על-ידי שילוב גורמים כגון גיאומטריה ומאפיינים של המטופל בקריטריונים ביו-מכאניים. עם זאת, למרות שהם רלוונטיים סטטיסטית, עדיין יש להוכיח את המשמעות של סמנים ביומכניים ברמת הפרט. יתרה מכך, המנגנונים המובילים לקרעים עדיין אינם מובנים לחלוטין.

מטרת עבודה זו הייתה לקבוע את סף הקרע הביומכני הבודד ולהעריך את המתאם בין אתרי הקרע שלהם לבין מיקומי המתח המרבי שלהם בהשוואה בין שתי סריקות ממוחשבת (CT) לפני ובזמן הקרע.

חומרים ושיטות:

כללנו 5 מטופלים שעברו שתי סריקות CT; אחת במהלך 6 החודשים האחרונים לפני הקרע ובדיקת שנייה ממש לפני ההליך הכירורגי לתיקון הקרע.

כל הנתונים הרדיולוגיים בשתי הבדיקות, עובדו לצורך יצירת גיאומטריה תלת מימדית של המפרצת  וניתוח מתח חישובי בשיטת האלמנטים הסופיים.

השתמשנו בשני תרחישי מידול שונים כדי לחקור את התפלגות הלחצים, מודל "קיר" עם וללא פקקת תוך-לומינלית.

תוצאות:

הזמן הממוצע בין סריקות ה-CT שלפני הקרע לקרע היה 44 ימים. החציון של הלחצים המקסימליים המופעלים על הקיר בין מצבי טרום קרע לקרע היה 0.817 MPa    ו -1.160 MPa  במודל ללא קריש בחלל העורק,  ו-0.365 MPa ו-0.390 MPa במודל עם קריש דם.  הייתה הסכמה בין מקום הקרע לבין מיקום הלחץ המרבי עבור חולה אחד בלבד, שהיה החולה היחיד ללא קריש דם בחלל העורק.

סיכום:

ראינו שונות גדולה של ערכי מתח באתרי קרע בין מטופלים. ערך הסף לקרע השתנה מאוד בין המטופלים בהתאם לפקקת התוך-לומינלית. מקום הקרע לא היה בקורלציה עם הלחץ המרבי למעט במקרה אחד.

Fanny Lorandon MD aSimon Rinckenbach MD,PhD Nicla Settembre MD, PhD et al. Stress analysis in AAA does not predict rupture location correctly in patients with intraluminal thrombus. Annals of Vascular Surgery. Available online 12 October 2021