מתקצר: ד"ר יאיר עדן

לתקציר המאמר

הקדמה

פציעות א טראומטיות של העורק התת בריחי ןהאקסילרי נדירות וקשורות לתחלואה ותמותה משמעותיות. פציעות אלו ממוקמות בדרך כלל באזורים אנטומיים מאתגרים לגישה ניתוחית פתוחה.

מבנים רגישים מרובים (מקלעת ברכיאלית, מוליך הלימפה החזי ומבני מערכת עיכול העליונה נמצאים בסמיכות אנטומית וקשורים לעתים קרובות לפגיעה בכלי הדם. טיפול אנדווסקולרי צבר לאחרונה פופולריות כחלופה לתיקון פתוח לפציעות אלו. מיקום סטנטים מציע את היתרון הפוטנציאלי של הימנעות מניתוחים קשים במצב של דימום ואנטומיה מעוותת.

בעוד שהשימוש בסטנטים הולך וגדל, רוב התיקונים בכלי הדם הם עדיין רה-וסקולריזציות פתוחות ישירות.בעוד שהתוצאות בבית החולים עם דפוס פציעה זה נחקרות היטב, הפרוגנוזה ארוכת הטווח של חולים עם פציעות אלו אינה ברורה.

כמה מחקרים הציעו שיעורי פתיחות  נחותים של כלי הדם הקשורים לסטנט אנדווסקולרי, בעוד שאחרים דיווחו על שיעורים טובים לטווח ארוך ודגלו בגישה אנדווסקולרית כטיפול קו ראשון.

מטרת המחקר הנוכחי היא לחקור את התוצאות ארוכות הטווח של התערבויות פתוחות ואנדוסקולריות בחולים עם פציעות אלו.

אנו משערים שלהתערבויות פתוחות ואנדוסקולריות ב-ASI יש שיעורים ארוכי טווח דומים ביחס לפתיחות וזרימה בכלי הדם, ושפציעות מקלעת ברכיאליות גורמות לתחלואה משמעותית לטווח ארוך.

שיטות

זוהו כל החולים במרכז טראומה ברמה 1 שעברו פרוצדורות עבור פציעות טראומטיות של עורקים תת בריחיים ואקסילריים במשך תקופה של 12 שנים (2010 עד 2022). לאחר מכן נחקרו תוצאות ארוכות טווח של שיעורי פטנט, סוגי התערבות חוזרת, שיעורי פגיעה במקלעת ברכיאלי ותוצאות תפקודיות.

תוצאות

שלושים ושלושה מטופלים עברו ניתוחים בהתוויה המתוארת. גישה פתוחה נבחרה ב-72.7% וגישה אנדווסקולרית ב-27.3%. בפציעות בעורק התת-בריחי, פתיחות בגישה אנדווסקולרית הייתה 100%  ובגישה פתוחה 50% במעקב חציוני של 24 ו-12 חודשים בהתאמה. פציעות מקלעת הזרוע התרחשו ב-42.9% מהמטופלים. לתשעים אחוז מהמטופלים עם פציעות של המקלעת הברכיאלית שנבדקו לאחר השחרור היו חסרים מוטוריים מתמשכים במעקב חציוני של 12 חודשים, שיעור גבוה משמעותית מאשר במטופלים ללא פציעות אלו (P = 0.0005).

מסקנות

מעקב רב שנתי מדגים שיעורי פתיחות דומים עבור שתי גישות הניתוח. בגישה אנדווסקולרית שיעור הפתיחות היה מושלם בעוד ששימוש במשתלים כמעקף התבטא בפתיחות גרועה. 

פציעות מקלעת ברכיאליות היו שכיחות (42.9%) והרסניות, כאשר לחלק ניכר מהמטופלים תועדו ליקויים מוטוריים מתמשכים (45.8%) במעקב ארוך טווח.

אלגוריתמים לייעול ניהול פציעות מקלעת הזרוע עבור פצועים אלו הינן בעלות ערך מוסף ניכר וסביר להניח שישפיעו על תוצאות ארוכות טווח יותר מאשר הטכניקה של חידוש ראשוני של זרימת הדם.

Hanif H, Clark R, Moore S, Morrell NT, Marek J, Rana MA, Guliani S. Long-Term Outcomes of Open and Endovascular Axillosubclavian Interventions After Traumatic Injury Reveal High Rates of Limb Dysfunction. Ann Vasc Surg. 2023 May 24:S0890-5096(23)00271-6. doi: 10.1016/j.avsg.2023.05.013. Epub ahead of print. PMID: 37236534.