Classification and management strategy of spontaneous carotid artery dissection

מטרות המחקר – דיסקציה ספונטאנית של העורק הקרוטידי היא סיבה שכיחה לשבץ באנשים צעירים ובגיל העמידה. קיים עדיין מחסור בסיווג קליני על מנת להנחות את הניהול של דיסקציות אלה. במאמר זה מציגים הכותבים את הניסיון שלהם בטיפול ב-179 מטופלים עם דיסקציה קרוטידית ספונטאנית ומציעים קלסיפיקציה חדשה עם משמעות פרוגנוסטית וטיפולית.

שיטות – במאמר זה מוצגת סקירה רטרוספקטיבית של נתונים שנאספו פרוספקטיבית בין יוני 2018 ו-2023 על מטופלים עם דיסקציה קרוטידית ספונטאנית שטופלו במרכז רפואי אקדמי שלישוני באזור עירוני בסין. בהסתמך על תוצאות הדמיה, סיווגו את הדיסקציה ל-4 סוגים:

1. המטומה אינטרה-מוראלית או דיסקציה עם היצרות של < 70% של הלומן.
2. המטומה אינטרה-מוראלית או דיקציה עם היצרות של > 70% של הלומן.
3. דיסקציה עם הרחבה מפרצתית.
4. A) חסימה של קרוטיד חוץ-גולגלתי.
4. B) חסימה לסירוגין של קרוטיד חוץ-גולגלתי.

השוו את הנתונים הקליניים והתוצאות בין הסוגים השונים.

תוצאות -  סך הכל 179 מטופלים ו-197 עורקים עם דיסקציה ענו על קריטריוני ההכללה. הגיל הממוצע בעת הדיסקציה היה 49.5, 78% היו גברים וב-18% מהמטופלים הדיסקציה הייתה דו צדדית. 28.4% (56 מטופלים) היו בקטגוריה 1, 25.4% (50 מטופלים) היו בקטגוריה 2, 30.5% (60 מטופלים) היו בקטגוריה 3 ו-15.7% (31 מטופלים) היו בקטגוריה 4. במהלך משך אשפוז ממוצע של 11 יום היו 9 אירועים של שבץ חוזר (4.6%) לאחר טיפול תרופתי, מתוכם: 2 בדיסקציות מסוג 3 (1%), 7 מקרים בדיסקציה מסוג 4 (3.6%), כולם איפסי-לטראליים, ומקרה אחד של תמותה. סך הכל, היו 7 מקרים של שבץ חוזר ו-3 מקרים של TIA בחולים שטופלו רק בטיפול תרופתי במהלך תקופת המעקב (בממוצע 26 חודשים), כולם איפסי-לטרליים. מטופלים אלו לא עברו התערבויות נוספות עקב הקושי הניכר בהתערבות אנדו-וסקולארית או בשל הקליניקה הקלה של הסימפטומים הנוירולוגיים. 29 דיסקציות מסוג 1 (51.8%) עברו רקנליזציה מלאה לאחר טיפול אנטי-טרומבוטי. סך הכל 19 דיסצקיות מסוג 2 (38%* ו-44 דיסקציות מסוג 3 (73%) טופלו אנדו-וסקולארית עקב דיסקציה מגבילת זרימה מתמשכת, הגדלה מפרצתית של אזור הדיסקציה או החמרה של קליניקה נוירולוגית למרות טיפול אנטי-טרומבוטי. נמצא שדיסקציות מסוג 4 עשויות יותר להוביל להופעה של שבץ איסכמי ומתייצגות עם סימפטומים חמורים יותר. 8 מקרים של דיסקציות מסוג 4B (33%) עברו התערבות בשלב האקוטי עקב טרומבואמבוליזציות דיסטאליות או החמרה בקליניקה נוירולוגית לאחר טיפול תרופתי. מבחינת אירוע מוחי איסכמי ותמותה, לא היו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין ארבעת סוגי קבוצות הדיסקציות. תוצאה חיובית הושגה ב-168 מטופלים (93.9%).   

מסקנות -  מחקר זה מציע סיווג חדש ומקיף יותר שך דיסקציה קרוטידית ספונטאנית וכן אסטרטגיית טיפול מודרנית. טיפול אנטי-טרומבוטי הוא יעיל בהפחתת הסיכון לשבץ חוזר במטופלים עם דיסקציה יציבה. טיפול אנדוסקולארי לא דחוף עשוי להיות אלטרנטיבה טיפולית למטופלים עם אינדיקציה מתאימה (סוגים 2 עד 4A). טיפול נוירו-וסקולארי דחוף הוא הכרחי בחלק מהמטופלים עם דיסקציה מסוג 4B. התוצאות קצרות הטווח של טיפול אנדוסקולארי לדיסקציה ספונטאנית בקרוטיד הן מעודדות, ויש להמשיך ולהעריך את התפקוד והתוצאות ארוכות הטווח שלו.

למאמר המלא

Zhou B, Hua Z, Li C, Jiao Z, Cao H, Xu P, Liu S, Li Z. Classification and management strategy of spontaneous carotid artery dissection. J Vasc Surg. 2024 Oct;80(4):1139-1148. doi: 10.1016/j.jvs.2024.05.031. Epub 2024 May 20. PMID: 38777158.