מטרות המחקר – קרע במפרצת אאורטה בטנית נותר אתגר קליני לכירורגים וסקולאריים ותיקון אנדוסקולארי אאורטלי (EVAR), הנחשב כיום כקו הטיפול הראשון במטופלים אלו בהינתן אנטומיה מתאימה. בעוד ההמלצות לניהול דלף מסוג 2 מבוססות היטב במקרים אלקטיביים, הרי שהנתונים לאחר קרע במפרצת אאורטה בטנית הם מוגבלים.

שיטות – גויסו למחקר כל המטופלים שעברו EVAR עקב קרע במפרצת אאורטה בטנית בין ינואר 2018 ודצמבר 2022 ב-3 בתי חולים שלישוניים המהווים מרכז הפיות ממדינות שונות (גרמניה, איטליה ושוויץ). המטופלים חולקו ל-2 קבוצות לפי נוכחות או היעדר דלף מוקדם מסוג 2 (באנגיוגרפיה בסיומו של ה-EVAR או ב-CTA ביקורת הראשון לאחר הניתוח). התוצאים הראשיים של המחקר היו תמותה לאחר 30 יום והישרדות לאורח זמן.

תוצאות -  סך הכל, 123 מטופלים נכללו באנליזה הסופית. מתוכם, 73 קוטלגו ככאלו שלא היה להם דלף מוקדם מסוג 2 (קבוצה A) ו-50 ככאלו עם דלף מוקדם מסוג 2 (קבוצת B). פרט לאחוז נמוך יותר של זכרים בקבוצה A (79.5% לעומת 92%), לא נמצאו הבדלים נוספים משמעותיים סטטיסטית בנתוני הרקע של המטופלים. לאחר 30 יום, שיעור התמותה הכולל לא היה משמעותי סטטיסטית בין הקבוצות (22% לעומת 16%). באמצעות רגרסיה בינארית, נוכחות של דלף מסוג 2 לא נמצאה קשורה באופן עצמאי לתמותה לאחר 30 יום. לא היה הבדל משמעותי סטטיסטית בהישרדות לאחר 5 שנים. נוכחות של דלף מוקדם מסוג 2 לא נמצאה כקשורה באופן עצמאי  לסיכון מוגבר למותה לאורך זמן.

מסקנות -  למרות שהיארעות דלף מסוג 2 נראית שכיחה לאחר EVAR במקרים של קרע במפרצת אאורטה בטנית, הנוכחות שלהם לא נראית כקשורה עם תוצאות פחות טובות בתקופה הפרי-אופרטיבית המיידית או בהישרדות ארוכת טווח נמוכה יותר. על כן, נראה כי יש מקום למעקב צמוד בתקופה הפרי-אופרטיבית המוקדמת, תוך שמירת התערבות סלקטיבית רק למקרים של אי יציבות המודינאמית מתמשכת. בטווח הארוך, נראה זהיר להניח שניתן להחיל את אותן האינדיקציות לטיפול בדלף מסוג 2 לאחר EVAR אלקטיבי גם לדלף מסוג 2 לאחר EVAR דחוף משני לקרע מפרצת בטנית. 

למאמר המלא

References: D'Oria, Mario et al. “International multicenter experience on early and late outcomes after endovascular repair of ruptured abdominal aortic aneurysms in patients with vs without type II endoleaks.” Journal of vascular surgery vol. 82,2 (2025): 457-464.e1. doi:10.1016/j.jvs.2025.04.042