מטרות המחקר – דופלקס אולטרסאונד של הקרוטידים הוא לרוב אמצעי הדימות הראשון להערכת קלינית של מחלת קרוטידים. למרות השיפור בציוד והסטנדרטיזציה של פרוטוקולי דימות וסקולארי, בדיקת דופלקס יכולה להיות תלוית-טכנאי ולא אמינה בכלי דם מסויידים. מטרתו של מחקר זה היא להעריך את הוריאביליות בחומרת היצרות קרוטידית הנמדדת על ידי דופלקס בהשוואה ל-MRI ברזולוציה גבוהה.
שיטות – מדובר במחקר פרוספקטיבי שמטרתו להעריך תוצאות של בריאות מוחית ארוכת טווח. למחקר גויסו 123 מטופלים בין הגילאים 50-85 עם אבחנה של היצרות קרוטידית אסימפטומטית ו/או 2 גורמי סיכון קרדיו-וסקולאריים או יותר, מהמרפאות הקרדיולוגיות בטוסון אריזונה למחקר במתמשך של ה- Carotids and Minds(CAM). נעשה שימוש במכשירי MRI המצוידים בסליל גל רדיו מיוחד עבור דימות קרוטידים, time of flight ברזולוציה גבוהה (0.63 × 0.63 × 1.0 mm3) ו-T1 weighted כדי להעריך את החומרה של ההיצרות הקרוטידית. נוירו-רדיולוג, כירורג כלי דם ומומחה MRI השתמשו במדידות של הדמיה קרוטידית לאמת את אחוזי ההיצרות לפי קריטריוני ה-NASCET. ההסכמה על קטגוריית ההיצרות (<50%, 50-69%, 70-99%, 100%) לפי ה-MRI והדופלקס הוערכה על ידי Cohen's Kappa עם משקלים לינאריים (Kw). חושבו רגישות וספציפיות על מנת להעריך עד כמה טוב הדופלקס מזהה היצרות קרוטידים משמעותית קלינית כפי שהיא מוגדרת על ידי ה-MRI.
תוצאות - סך הכל 246 עורקים קרוטידים עברו הערכה לאחוז היצרות באמצעות MRI ודופלקס. 25% מהעורקים עם היצרות קשה (70-99%) לפי ה-MRI סווגו בצורה לא נכונה על ידי הדופלקס כהיצרות בינונית או קלה. 33% מהעורקים עם היצרות קלה לפי ה-MRI עברו הערכת יתר על ידי הדופלקס לקטגוריות של היצרויות קשות יותר. באבחנה של היצרות קרוטידית של 70% ומעלה, לדופלקס הייתה רגישות של 0.77 וספציפיות של 0.92, עם false negative של 23%.
מסקנות - דופלקס קרוטידים נותן הערכה מהירה ולא חודרנית של מחלה קרוטידית בסיטואציה קלינית, אולם בקוהורט זה הוא סיווג בצורה לא נכונה את חומרת ההיצרות הקרוטידית ב-32% מהמקרים. על כן, הסתמכות על דופלקס בלבד יכול להוביל להחלטות טיפוליות לא נכונות. יש לשקול בדיקת MRA ברזולוציה גבוהה או CTA לכימות נכון יותר של חומרת המחלה במטופלים עם מחלה קרוטידית אסימפטומטית.
למאמר המלא
References: Mushtaq, Raza et al. “Duplex ultrasound may lead to misclassification of carotid artery stenosis.” Journal of vascular surgery vol. 82,5 (2025): 1694-1701.e2. doi:10.1016/j.jvs.2025.06.051