מטרות המחקר – מטרותיו של מחקר פרוספקטיבי אבחנתי זה היו:

1. לבחון את השכיחות והפנוטיפים של סיבוכים קרדיאליים לאחר ניתוח וסקולארי עורקי.
2. לחקור את ההטרוגניות האפשרית בין המקרים.
3. להעריך תמותה וסיבוכים קרדיאליים מאג'וריים (MACE) בטווח קצר ובטווח ארוך לפי פנוטיפים שונים של סיבוכים לבביים.

שיטות – נכללו במחקר מטופלים רציפים המוגדרים בסיכון קרדיאלי גבוה (מעל גיל 65 או עם מחלה קרדיו-וסקולארית ידועה) שעברו ניתוח וסקולארי עורקי בין 2014 ו-2019. סיבוכים קרדיאליים כולל אוטם / פציעה לבבית פרי-אופרטיבית (PMI) עברו הערכה כפולה על ידי שני רופאים בלתי תלויים. האטיולוגיות ל-PMI סווגו היררכית לחוץ-לבבי (למשל ספסיס או תסחיף ריאתי) או לבבי, ואז עברו תת סיווג ל-type I MI, טכיאריתמיה, אי ספיקת לב חריפה פוסט-ניתוחית (pAHF), הפרעת קצב מסכנת חיים ותמותה קרדיו-וסקולארית. כלו אלו עברו הערכה לאורך תקופת מעקב של שנה אחת.  

תוצאות -  סך הכל נכללו במחקר 2265 מטופלים בגיל ממוצע של 71, 27% מהם נשים. מתוכם 18.7% (423 מטופלים) פיתחו PMI עם הטרוגניות משמעותית. השיעור הגבוה ביותר של PMI נצפה בניתוחים פתוחים באאורטה חזית, אאורטה טורקו-אבדומינלית ואאורטה בטנית (42%) והשיעור הנמוך ביותר היה לאחר ניתוח carotid endarterectomy (11%). פרוצדורות רווסקולריזציה פריפריות פתוחות נקשרו בשיעור PMI של 17% ואילו אנדוסקולאריות בשיעור של 14%. לאחר שנה, 11.8% מהמטופלים (267 מטופלים) מתו ולפחות אירוע MACE אחד אירע לכ-14.3% מהמטופלים (325 מטופלים). תוצאות ארוכות טווח השתנו משמעותית לפי האטיולוגיה: לאחר שנה, במטופלים עם PMI שמקורו לא לבבי, 67% מתו ול-63% היה MACE, במטופלים עם type I MI כ-24% מתו ול-50% היה MACE, במטופלים עם טכיאריתמיה כ-45% מתו ול-73% היה MACE, במטופלים עם PAHF כ-47% מתו ולכ-73% היה MACE ולמטופלים שככלה נראה סבלו מ-type II MI שיעור המותה לאחר שנה היה 18% ולכ-20% היה MACE לאחר שנה. זאת לעומת מטופלים ללא PMI, שמתוכם 8% נפטרו ול-10% היה MACE לאחר שנה.

מסקנות -  השכיחות של סיבוכים קרדיאליים לאחר התערבות וסקולארית עורקית היא גבוהה וקשורה בשיעורים גבוהים של תמותה ו-MACE, כאשר PMI לא על רקע לבבי, pAHF וטכיאריתמיה קשורים בפרוגנוזה משמעותית פחות טובה ומדגישים את הצורך הניכר באבחנה וטיפול מתאימים.   

למאמר המלא

References: Thommen, Vanessa et al. “Prevalence, phenotypes, and long-term outcomes of cardiac complications after arterial vascular surgery.” Journal of vascular surgery vol. 82,6 (2025): 2151-2160.e5. doi:10.1016/j.jvs.2025.07.057