ניידות - לאחר ביקור רופאים ניתן ורצוי לרדת מהמיטה, בפעמים הראשונות הירידה תעשה תמיד בעזרת אחות. רחצה במקלחת תיעשה בעזרת הצוות המטפל בלבד. לאחר מכן תשב בכורסה. בהדרגה תחזור לפעילות רגילה. חשוב לציין כי ניידות מונעת התפתחות פצעי לחץ והתפתחות סיבוכים נשימתיים. שכיבה במיטה מומלצת עם ראש -30 מעלות על מנת....

נשימה - חשוב לכייח ולהשתעל על מנת להוציא הפרשות שהצטברו ולמנוע התפתחות דלקת ריאות. במידת הצורך יוזמן פיזיוטרפיסט שיעזור לך לבצע מספר תרגילים לכיוח ושיעול.

תזונה - תוכל לשתות ולאכול כפי שנהגת עד כה. עירוי נוזלים מוצא אלא אם כן הנך זקוק לתמיכה נוספת של נוזלים.

הפרשות - באם הנך נותן שתן בכמות טובה בדרך כלל הקטטר יוצא ותוכל להטיל שתן ספונטני. מאחר וניידות אינה אופטימלית ולא תוכל להתהלך באופן חופשי לשירותים, לגברים יינתן בקבוק ולנשים סיר להטלת שתן. שאר הצרכים ייעשו בשירותים במידת האפשר.

טיפול תרופתי - יינתן על ידי הצוות המטפל בלבד

חתך הניתוח -  הורדת חבישות הניתוח, הטיפול בפצעים והוצאת הנקז ייעשו בהתאם לרופא המנתח. אחות תסיר את חבישות הניתוח. יהיה חתך ניתוחי באזור הצוואר, חתך הניתוח יהיה סגור עם סיכות שיוסרו ביום 10-14 לאחר הניתוח. יש לרחוץ בעדינות את החתך הניתוחי עם סבון ומים פושרים לאחר הרחצה, חתך הניתוח יטופל על ידי אחות. אם הוכנס נקז במהלך הניתוח, לרוב הוא יוצא יום לאחר הניתוח.

כאבים - כאבים באזור הניתוח:

כאבי גרון - כתוצאה מהחדרת הצינור התוך קני בזמן הניתוח לצורך הרדמה

כאבי ראש - עשויים להופיע כתוצאה מהגברה של אספקת דם למוח. הכאבים חולפים תוך מספר ימים וניתנים לטיפול על ידי משככי כאבים. יש לדווח על כל כאב ועל שינוי כלשהו בעוצמת הכאב, לבטא רמות של נוחות ושחרור מכאב, האם הכאב נסוג או ממשיך.

תחושת נימול באזור הניתוח ובאוזן שבצד הניתוח - זוהי תופעה נורמלית לאחר הניתוח שנגרמה כתוצאה מהחתך הניתוחי. בדרך כלל, התופעה חולפת כעבור 6-12 חודשים.

משך האשפוז הצפוי כשלושה עד חמישה ימים. בכל שאלה תוכל לפנות לצוות המטפל הסיעודי ו/או הרפואי.

לנו, הצוות הרפואי, חשוב לנטר את מצבך כמפורט לעיל, על מנת לשלול סיבוכים ובמידה וקיימים לאתרם במהירות. הסבוכים המסוכנים ביותר, אם כי נדירים, הינם אורע מוחי או לבבי. סיבוכים נוספים יכולים להיות מקומיים צוואריים, כגון פגיעה בעצבים סמוכים לאזור הניתוח כגון עצב מיתר הקול, עצב השולט על תנועת הלשון, עצב האחראי על חוזק הקול, וכן על תחושה בשפה. לרוב במידה ואחד העצבים שלעיל נפגע, תפקודו חוזר במהרה.

סיבוך נוסף שמתועד בעיקר בחולים עם היצרויות דו"צ וממושכות, הינו תופעת ההיפרפרפוזיה - מנגנון השליטה בלחץ הדם המוחי מאבד רגישותו ובמקרה של ל"ד מוגברים מאוד יכול להיגרם שטף דם מוחי בצד המנותח. סיבוך נדיר זה ניתן לאבחן ולטפל בקלות, כאשר המטופל מלין על כאבי ראש בצד המנותח בנוכחות ל"ד מוגבר.

נאחל החלמה מהירה!