הוצגו נתונים ראשוניים במחקר ELEGANCE – (Drug Eluting Registry: Real World Treatment of Lesions in the Peripheral (Vasculature המחקר בוחן את תוצאות השימוש באמצעים מכוסים תרופה. במחקר נבדק בלון מסוג RANGER (DCB המכוסה עם PACLITAXEL) וכן סטנט מסוג ELUVIA (סטנט מכוסה תרופה, DES). אחת המטרות היותר חשובות של המחקר הינה לבחון אוכלוסיות שפחות מיוצגות בדרך כלל במחקרים, כגון נשים ומיעוטים. החוקרים כבר מציינים שוני בלזיות בקבוצות השונות – לדוגמה, בשחורים הלזיות ארוכות יותר בעת הטיפול ביחס למקביליהם הלבנים ואילו באסיאתיים, הלזיות קצרות יחסית אך מסוידות יותר ביחס לאחרים. מידע נוסף מהמחקר יאפשר התאמת טיפול מדויק יותר לכל סוג אוכלוסייה.
 

הוצגו מספר מחקרים מיפן אשר מציגים תוצאות חיוביות בשימוש בבלון מסוג SELUTION SLR (בלון מכוסה תרופה מסוג SIROLIMUS). וכן תוצאות של טיפול בהצרויות במקטע POP-SFA (אורך 64.3 +/- 42.8 MM).מהמחקרים עולה כי השימוש בבלונים מכוסים תרופה מסוג SIROLIMUS עדיפים על פני בלונים מכוסים ב-PACLITAXEL .

תוצאות ראשוניות של מחקר BEST SFA  - (Best Endovascular Strategy for Complex Lesions of the Superficial Femoral Artery). פרופ' סבינה שטיינר ממחלקת אנגיולוגיה בבי"ח לייפציג בגרמניה, הציגה את הבעייתיות במחקרים הקיימים לגבי הסטנטים ואמצעים מכוסי תרופה לטיפול ב-SFA, שכן רוב המחקרים הם במימון מלא של החברות שמייצרות את המוצרים וחסרה השוואה לאמצעים החדשים שקיימים היום להכנה של העורקים (כגון IVL, ATHERECTOMY, בלונים מיוחדים) שכן הדבר יכול להפחית את השימוש בסטנטים. נכון להיום, אחרי מעקב של 12 חודשים, נאספו 120 מטופלים אשר עברו רנדומיזציה לקבוצה שבה ייעשה שימוש בסטנט מסוג ELUVIA  (סטנט מכוסה תרופה, DES) וקבוצה בה יימנעו מהנחת סטנט ויהיה שימוש בבלון מכוסה תרופה (DCB). בשתי הקבוצות נעשתה הכנה של העורקים במספר אמצעים קיימים. תוצא ראשוני של המחקר ב-12 חודשים היה פתיחות ראשונית (Primary patency) אשר מוגדר בהיעדר טיפול חוזר בלזיה שכבר טופלה (CD-TLR : Clinically driven target lesion revascularization).

ב-2 הקבוצות היה אחוז גבוה של לזיות ארוכות מעל 150 מ"מ והקבוצות לא היו שונות מבחינת האנטומיה של הלזיות. מבחינת התערבויות להכנת העורקים, בקבוצה של הימנעות מהנחת סטנט היו יותר התערבויות ביחס לקבוצה שבה הניחו את הסטנט, הבדל זה היה מובהק. (מעל 70% בקבוצה של הימנעות מסטנט וכ- 50% בקבוצה של הסטנטים). תוצאות ראשוניות מבחינת הפתיחות, נראות מבטיחות, במשך 12 חודשי המחקר נצפה ב-2 הקבוצות, אחוז פתיחות של 75%  בלזיות ארוכות (מעל 150 מ"מ), ללא הבדל מובהק. יהיה מעניין לראות את תוצאות המשך המחקר.
 

**מחקר נוסף בתחום תכשירים מצופי תרופה הוצג ע"י פרופ' אדווארד צ'וק מסינגפור אשר הציג נתונים ראשוניים ממחקר HOPE  אשר בדק יעילות בלון מכוסה תרופה SIROLIMUS (SCB) אל מול ביצוע אנגיופלסטיה רגילה ללא תרופה (POBA – Plain Old Balloon Angioplasty). עיקר המאמץ היה לתאר נתונים בשימוש מתחת לברך (BTK) שכן שם התוצאות בביצוע אנגיופלסטיה ללא תרופה ואף שימוש בתרופה מסוג פקליטקסל עד כה לא הוכח כמוצלח. כעת הוצגו תוצאות על סמך 300 חולים בין השנים 2018-2021. עפ"י הנתונים נראה שהמטופלים אשר קיבלו טיפול עם SCB נדרשו לפחות התערבויות חוזרות ביחס למטופלים שטופלו ב-POBA. גם מספרי הינצלות מקטיעה (Limb Salvage) היו גבוהים יותר בקבוצת SCB ביחס לקבוצת ה-POBA, אחוזי שרידות היו דומים בין 2 הקבוצות, מה שיכול לרמז על היעדר בעיות בטיחות בשימוש בתרופת הסירולימוס.

 

SIROLIMUS IN, PACLITAXEL OUT

הרבה דובר על המעבר משימוש באמצעים מכוסי תרופה מסוג PACLITAXEL  לשימוש בתרופות LIMUS כגון  SIROLIMUS. פרופ' סהיל פריק מאוניברסיטת קולומביה שבארה"ב סקר מספר מחקרים אשר ביצעו השוואה בין התכשירים השונים. פרופ' סהיל אינו סבור שנושא בטיחות התרופה ב-PACLITAXEL, שהינו שנוי במחלוקת, הינו פקטור משמעותי בנושא זה לאור פרסומים רבים אחרונים המדגימים את בטיחות התרופה פקליטקסל. המטרה בשינוי סוג התרופה הינה בעיקר לשפר את יעילות הטיפול. לדברי פרופ' סהיל , בספרות על עורקים קורונריים כבר משנות ה-2000 המוקדמות בהן התקיימו מחקרי השוואה בין פקליטקסל לתכישירי ה-LIMUS. כבר אז היה ניכר יתרון בולט לתכשירי ה-LIMUS. היה קשה לשחזר את היתרון של תכשירי ה-LIMUS  בעורקים פריפריים מכיוון שעורקים אלה גדולים יותר וגמישים יותר. לשמור על מינון מספק של התרופה בעורק הינו מאתגר יותר בעורקים פריפריים שכן תכשירי LIMUS פחות יציבים ביחס ל-PACLITAXEL  ומתפרקים מהר יותר, על כן נדרש היה למצוא דרך לשמר את רמת התרופה בתוך העורק ולהגן עליה מפירוק. בשנים אחרונות רואים טכנולוגיות חדשות שעובדות על עיטוף (ENCAPSULATION) של תרופת ה-SIROLIMUS ושימור שלה תוך מניעת התפרקות עד הגעת התרופה ליעד הטיפולי שלה בעורק. כעת ניתן לבחון האם תכשירי ה-LIMUS יהיו יעילים בטיפול בעורקים מתחת לברך (BTK), ששם ידוע שהתוצאות של PACLITAXEL  פחות מוצלחות. קיימת תחושה שלעורקים מחת לברך נדרש טיפול שונה וייתכן והתשובה נמצאת בטיפול עם תכשירי ה-LIMUS.

הוצגו 2 תכשירים חדשים על בסיס תרופת ה-SIROLIMUS – MagicTouch (זהו בלון DCB מכוסה Sirolimus ) מחברת Concept Medical ו-SELUTION SLR (בלון DCB מכוסה Sirolimus )  מחברת MedAlliance. בתכשיר MagicTouch קיים שימוש במעטפת פוספוליפידים אשר עוטפים את התרופה, מאפשרים שימור התרופה ומצליחים להחדיר אותה לכל שכבות העורק. התוצאות של של בלון זה נראות מאוד מבטיחות וללא דיווחים על בעיות בטיחות. בתכשיר SELUTION SLR קיים שימוש בפולימר מתפרק המעורבב עם התרופה SIROLIMUS שיוצר מיקרו מאגרים בצורת ספירות אשר מצליחים לשמר את התרופה לאורך זמן ולשלוט על שחרורה לשכבות העורק. כפי שתואר לגבי התכשיר הקודם, גם בתכשיר SELUTION SLR עד כה יש תוצאות מבטיחות ויש עוד מספר מחקרים השוואתיים אשר מתבצעים בימים אלה ואת תוצאותיהם נוכל לראות בהמשך. בנוסף הוצג מחקר על סטנט מכוסה תכשיר LIMUS. פרופ' פריק  הציג מחקר LIFE-BTK אשר נמצא בתהליך כעת, בו מתבצעת השוואה בין שימוש בסטנט Esprit-BTK אשר מכוסה SIROLIMUS ובעל שלד אשר מתפרק עם הזמן (Bioresorbable) מחברת Abbot Vascular לבין ביצוע PTA רגיל ללא תרופה. תוצאות מחקר עד כה מבטיחות שכן הסטנט מאפשר שחרור מושהה של התרופה לתוך העורק ועצם היות הסטנט מתפרק עם הזמן שומר על כל האופציות פתוחות להמשך התערבויות.

מחקר LIFE-BTK 
 

Rym El Khoury, Marianne Brodmann, Peter A. Schneider. Progress on developing an effective below-the-knee drug-coated balloon. Rev. Cardiovasc. Med. 2021, 22(3), 585–595. https://doi.org/10.31083/j.rcm2203070 



 

סטנט חדש הנספג באופן ביולוגי (BIORESORBABLE)

בכנס הוצגו נתונים על סטנט חדש אשר מתפרק מעצמו בשם MOTIV (drug eluting bioresorbable scaffold) של חברת REVA medical, לאחר מחקר של שנה. המחקר הינו פרוספקטיבי, רב מרכזי (multi-center) לטיפול בלזיות מתחת לברך (BTK) ב-60 גפיים.

קצת רקע על הסטנט – הסטנט עשוי מחומר שנקרא Tyrocore  שהינו פולימר אשר מתפרק מעצמו (bioresorbable). החומר הינו נגזרת של חומצת אמינו טירוזין והינו מאוד חזק בזכות קבוצת הפניל שלו. עצם כך שהחומר מחובר באופן קוולנטי למולקולות יוד מאפשרת זיהוי שלו באנגיוגרפיה ושיקוף בצורה קלה. השלד של הסטנט נשאר בעורק בזמן הקריטי למנוע קריסה מחדש (recoil) של העורק  ובזמן הריפוי של הכלי דם עם תגובה דלקתית מינימלית בזמן ההתפרקות או ספיגה. לאחר כ-4 שנים הסטנט נספג לחלוטין.

במחקר הנוכחי נבדקו 58 מטופלים ו-60 גפיים. נכללו מטופלים עם איסכמיה קריטית דרגת רטרפורד 4-5 אשר היו להם לזיות, מתחת ל-100 מ"מ, חדשות או לאחר טיפול קודם במקטע עורקי שמתחת לברך (BTK).

הוצגו נתונים מבטיחים אשר כוללים פתיחות ראשונית (Primary Patency) של 88.3% למשך שנה. הייתה התייחסות לנראות טובה של הסטנטים במעקב, דיוק רב בהנחת הסטנט ואחוז תופעות לוואי נמוך.