זרימת הדם העיקרית למח מסופקת על ידי שני עורקים עיקריים, הם עורקי התרדמה הפנימיים העוברים בצוואר – האחד מימין והשני משמאל. במח קיים חיבור בין סעיפי עורקים אלו, כך שבמידה ועורק אחד מוצר או חסום, העורק מהצד השני יכול לפצות על הירידה בזרימה בו.

עם הגיל ובהינתן גורמי סיכון שונים, יכולה להיווצר היצרות בעורקי התרדמה. ההיצרות נגרמת ממצבורי כולסטרול היוצרים מה שקרוי "פלאק טרשתי". חלק מהפלאקים הללו יכולים לגרום לאירועים מוחיים.

מה מרגישים כשיש היצרות בעורקי התרדמה?

היצרות בעורקי התרדמה ברוב המקרים אינה גורמת לסימפטומים ולא יודעים שהיא קיימת אם לא מבצעים בדיקות מוכוונות כדי לאתר אותה. במידה והיא כן גורמת לסימפטומים – מדובר באירוע מוחי נמשך או חולף (CVA / TIA) המתבטא בשינוי בדיבר, שינוי בראייה בצורת מסך שחור באחת העיניים אשר חולף לאחר מספר דקות, או שיתוק של יד ו/או רגל.

היצרות בעורקי התרדמה לא גורמת לכאבים בצוואר, סחרחורות, אובדן הכרה או כל סימפטום אחר.

מהם גורמי הסיכון להיצרות בעורקי התרדמה?

• יתר לחץ דם לא מאוזן
• ערכי כולסטרול מוגברים
• עישון
• גיל – השכיחות עולה עם הגיל
• מחלת לב איסכמית
• מחלת כלי דם פריפריים

איך מאבחנים היצרות בעורקי התרדמה?

• דופלקס - היצרות בעורקי התרדמה ניתנת לאבחון ומעקב על ידי בדיקת דופלקס (אולטרסאונד המדגים את הזרימה בכלי הדם). מידת ההיצרות מוגדרת לפי אחוז העורק המוצר:

• עד 50% - היצרות קלה.
• 50-70% - היצרות בינונית.
• יותר מ-70% - היצרות קשה.
• 100% - חסימה של העורק.

צריך להדגיש כי בדיקת דופלקס תלויה בטכנאי/ת המבצע/ת את הבדיקה. לעיתים ניתן לקבל תוצאות שונות בבדיקה של טכנאים שונים, ועל כן מומלץ לבצע בדיקות מעקב באותו המכון כדי לקבל תוצאות עקביות. כמו כן, יש לפנות לרופא כלי דם עם התוצאות, על מנת להשיג פענוח מלא.

• CT-Angio - כמו כן, ניתן להדגים היצרות בעורקי התרדמה בבדיקת CT-Angio (CTA) – בדיקת CT עם הזרקת חומר ניגוד וסריקה בשלב עורקי. בדיקה זו לרוב מבוצעת לצורך אישור האבחנה של היצרות בעורקי התרדמה והגדרה מדויקת יותר של מידת ההיצרות. בדיקת ה-CTA היא אובייקטיבית ומדויקת יותר לעומת הדופלקס, אולם לעיתים יש בה פרטים המקשים על ההערכת הזרימה (למשל הסתיידויות קשות). כמו כן, בדיקת ה-CTA מספקת מידע אנטומי חשוב המאפשר לנו לבחור את סוג ההתערבות ולהתכונן אליה בצורה המיטבית.
  בשל כך, בדיקת הדופלקס ובדיקת ה-CTA הן בדיקות משלימות, וברוב המטופלים בהם מתכננים ביצוע התערבות בעורקי התרדמה, יבוצעו שתי הבדיקות טרם ההתערבות. במטופלים בהם לא ניתן מסיבה כלשהי לבצע בדיקת CTA, יבוצעו בדרך כלל שתי בדיקות דופלקס, על ידי טכנאים שונים.

למי מומלץ לבצע בדיקת דופלקס עורקי תרדמה (קרוטיד)?

כיום הבדיקה אינה מוגדרת כבדיקת סקר. עם זאת, מומלץ שאנשים בקבוצות הסיכון הבאות יבצעו אותה:

• מטופלים שעברו אירוע מוחי
• מטופלים עם מחלת לב איסכמית, במיוחד לפני ביצוע ניתוח מעקפים לבבי
• מטופלים עם מחלת כלי דם פריפריים
• מטופלים מעל גיל 55 עם גורמי סיכון הכוללים יתר לחץ דם, ערכי כולסטרול מוגברים ועישון
• מטופלים עם היצרות ידועה בעורקי התרדמה, לצורך מעקב
• מטופלים לאחר התערבות בעורקי התרדמה, לצורך מעקב

אילו טיפולים קיימים כיום להיצרות בעורקי התרדמה?

• טיפול תרופתי מיטבי – כולל תרופות לדילול דם ממשפחת האנטי-אגרגנטים (אספירין / פלביקס), איזון מיטבי של ערכי הכולסטרול (מומלץ על LDL של פחות מ-70 mg/dl), איזון מיטבי של לחץ הדם, הפסקת עישון, איזון מיטבי של מחלת הסוכרת.

• ניתוח Carotid endarterectomy – ניתוח המבוצע לרוב בהרדמה כללית, אך ניתן לבצעו גם בהרדמה אזורית או מקומית. בניתוח מבוצע חתך בצוואר בצד הרלוונטי ודרכו חושפים את עורקי התרדמה. חוסמים את זרימת הדם בעורקים, עושים חתך בעורקי התרדמה הפנימי והמשותף, ודרכו מוציאים החוצה את הפלאק הטרשתי הגורם להיצרות בעורק. מנקים היטב את שאריות הפלאק מהעורק ואז תופרים אל החתך העורקי טלאי המותאם לגוף, על מנת שהעורק יישאר רחב ולא תהיה בו היצרות. משך הניתוח הוא לרוב 1-3 שעות, ולרוב נותרים באשפוז 1-3 ימים לאחר הניתוח.

​​​​​​​אם חוסמים את זרימת הדם לעורקי התרדמה, איך המח מקבל דם?

המח מקבל דם דרך עורק התרדמה מהצד הלא מנותח. במהלך הניתוח מבצעים מספר בדיקות על מנת לראות שאספקת הדם למח בעת החסימה היא מספקת, ואם רואים שהיא לקויה, משתמשים במעקף (שאנט) זמני למהלך הניתוח.

באיזה טלאי משתמשים?

ניתן להשתמש בטלאי מחומרים סינתטיים המותאמים לגוף (פוליוריתן, PTFE, דקרון), בטלאי פריקרד (רקמה מותאמת לניתוחים שמקורה בפרה) או בוריד של המטופל.

• צנתור Carotid artery stenting - מבצעים צנתור של עורקי התרדמה בהרדמה מקומית, תחת ניטור מלא, בדרך כלל דרך העורק במפשעה. חוצים את ההיצרות בעורק התרדמה ומעבירים מכשיר הגנה (protection device) שמטרתו להגן מאירוע מוחי במהלך הפעולה. לאחר מכן מרחיבים את ההיצרות באמצעות סטנט, הדוחק את הפלאק הטרשתי לשולי העורק ומאפשר זרימת דם טובה בעורק. משך הפעולה הוא כ-1-2 שעות, ולרוב נותרים באשפוז 1-2 ימים לאחר הפעולה.
  
  
  סרטון
  
  מתי מומלץ לבצע טיפול בהיצרות בעורקי התרדמה?
• במידה ויש היצרות קלה בעורקי התרדמה ß מומלץ על טיפול תרופתי מיטבי.
• במידה ויש היצרות בינונית / קשה בעורקי התרדמה והמטופל סימפטומטי (עבר אירוע מוחי ב-6 החודשים האחרונים שיוחס להיצרות בעורקי התרדמה) ß מומלץ על התערבות (ניתוח / צנתור).
• במידה ויש היצרות בינונית בעורקי התרדמה והמטופל אינו סימפטומטי ß מומלץ על טיפול תרופתי מיטבי.
• במידה ויש היצרות קשה בעורקי התרדמה והמטופל אינו סימפטומטי ß ניתן להמשיך עם טיפול תרופתי מיטבי או לבצע התערבות (ניתוח / צנתור). ההחלטה על ביצוע התערבות תלויה במצבו התפקודי של המטופל ובמחלות הרקע שלו.

​​​​​​​במידה והוחלט על התערבות, איך מחליטים אם לעשות צנתור או ניתוח?

• ההחלטה תלויה בכמה גורמים:

• אנטומיה – ישנם מספר מצבים אנטומיים בהם פחות מעדיפים לבצע ניתוח, למשל כאשר ההיצרות ממוקמת באזור גבוה אשר קשה יותר להגיע אליו בניתוח, או לאחר ניתוחים קודמים או הקרנות לצוואר. מאידך, ישנם מצבים בהם פחות מעדיפים לבצע צנתור, כמו קשת אבי העורקים מסוידת מאוד (מגדיל את הסיכון לגרום לאירוע מוחי כאשר עוברים דרכה), היצרות קשה מאוד בעורקי התרדמה (חשש שלא תאפשר להעביר את מכשיר ההגנה) וכו'. הערכה זאת מבוצעת על ידי כירורג כלי דם בהסתמך על בדיקות ההדמיה והבדיקה הגופנית של המטופל.
• מחלות הרקע של המטופל – לפי המחקרים האחרונים שפורסמו, צנתור מעלה במעט את הסיכון לאירוע מוחי ואילו ניתוח מעלה במעט את הסיכון לאירוע לבבי.
• העדפת המטופל.